בעידן המחשבים, הטאבלטים, הסמאטרפונים, משחקי הווידאו המתוחכמים ושירותי הסטרימינג – קשה מתמיד לשכנע את הילדים לצאת ולשחק בחוץ, לא כל שכן לעשות פעילות ספורטיבית של ממש. מעבר לשיעורי הספורט שהם חובה בבית הספר, הרבה ילדים לא עושים ספורט כמעט כלל; וגם ההורים שמכורים למסכים לא תמיד תורמים לשינוי המצב. לימוד שחייה או אימוני ריצה לא קורצים לילדים שחוששים להפסיד את הפרק האחרון בסדרה האהובה עליהם. וכך, לא רק שילדים רבים לא מפתחים את כושרם הגופני ושומרים על השרירים והעצמות שלהם חזקים ובריאים (שלא לדבר על מצבם הנפשי – הרי “נפש בריאה בגוף בריא”), אלא הם גם מעלים במשקל בצורה לא בריאה.
אז איך ניתן להזיז את הילדים ממקום מרבצם על הספה בסלון או על המיטה בחדר ולגרום להם להניע את הגוף? מתברר שלפעמים העזרה יכולה להגיע ממקור בלתי צפוי. כל ארבע שנים, העידוד לביצוע פעילות גופנית ואף להצטיינות פנומנלית בה מגיע היישר מן המרקע. אנחנו מדברים, כמובן, על האולימפיאדה – אותו מפגן מרהיב של כוח וסיבולת אנושיים, המושגים באמצעות עבודה קשה והתמדה, ומתוגמלים בתהילת עולם, מדליה נוצצת וגם פרס כספי לא מבוטל.
המשחקים האולימפיים יוצרים סלבריטאים מזן חדש
שחייה,למשל, תמיד נחשבה לאחד הענפים היוקרתיים באולימפיאדה, אך נדמה שבשנים האחרונות הפופולריות של תחרויות השחייה מרקיעה שחקים. אחד הגורמים לכך הוא בוודאי השחיין האגדי מייקל פלפס, שבשנת 2008 גרף 8 מדליות זהב באולימפיאדת בייג’ינג בענפי שחייה שונים ושבר שיאים עולמיים; ב-2012 זכה בארבע מדליות זהב ושתי מדליות כסף; וב-2016 אסף בקלילות חמש מדליות זהב ומדליית כסף אחת. היום נחשב פלפס לשחיין האולימפי המעוטר ביותר בהיסטוריה.
פלפס ושחיינים אולימפיים נוספים מהווים השראה להרבה ילדים להתחיל ללמוד שחייה באופן מקצועי ולהתחרות בתחרויות. זה ידוע שאחרי שנים בהן מתקיימים משחקים אולימפיים, נצפית עלייה בפופולריות של ענפי ספורט. כך למשל, בסקר שנערך ב-2013 בבריטניה נמצא כי אחד מתוך כל חמישה אנשים קיבל השראה להתחיל להשתתף בספורט כלשהו בעקבות צפייה באולימפיאדת 2012 בלונדון. הספורט המוביל בסקר זה היה שחייה.
צפייה באולימפיאדה מעודדת מבוגרים וגם ילדים לעשות ספורט
העובדה שכל אחד היום יכול לצפות באולימפיאדה מכל מקום מביאה בשנים האחרונות לעלייה בכמות הצופים הנלהבים שעוקבים אחרי התחרויות ממגוון מסכים, ערוצים ואתרים. המבוגרים מתלהבים מהכוכבים שיוצרת האולימפיאדה – סלבריטאים של ממש, שאף יוצאים לסיבובי הופעות ברחבי העולם לאחר תום המשחקים. ואילו הילדים נמשכים לפן התחרותי של המשחקים ולאלופים האולימפיים, שנדמים בעיניהם לגיבורי-על בלתי מנוצחים. חלק מאותם הילדים גם מפתחים שאיפה להיות כמו הגיבורים שלהם כשיגדלו.
אז יש תקווה – הילדים שלכם לא בהכרח נידונו להפוך לבטטות כורסא. ואתם לא חייבים לחכות עד האולימפיאדה הבאה: אתם יכולים להראות להם קטעים מתחרויות אולימפיות בענפי ספורט שונים ביוטיוב, ומי יודע, אולי בעקבות כך נזכה לאלוף אולימפי ישראלי שיגדל ממש כאן מתחת לאף, ויתחיל את דרכו בחוג שחייה לילדים.
