כדור מים – ספורט של אנרגיה מטורפת
הסבירו לי פעם שכדור מים הוא ספורט קשה. קשה? תלוי את מי אתם שואלים. הילדים הללו נראו מאושרים למרות הקושי. הם נראו יחידה אחת לוחמת ומלוכדת, מלאת מוטיבציה להצליח. בירור קצר העלה שהם אכן מצליחים. מצליחים הרבה מעבר למצופה. אבל למה אנחנו קופצים (ראש?) לסוף הסיפור. מסתבר שלהצלחה הזו יש אבא, וממנו מתחיל בעצם הסיפור לנו בכל מה שנוגע לעולמות כדור המים.
וההתחלה נראתה אחרת לגמרי…
סלווה לונגו – מבכירי המאמנים לכדור מים בישראל
קוראים לו סלווה לונגו, והוא אחד מאנשי המקצוע הטובים ביותר בישראל בתחום שחיית ילדים נוער ונכים. לונגו עלה לארץ בשנת 96 לאחר קריירה של שחיין בקישנייב – מולדובה, לימודי הוראת חינוך גופני, ואימון קבוצת כדור המים של קישנייב. בישראל הדרך הייתה ברורה : אימון שחייה וכדור מים.
ואכן, לונגו המשיך בישראל את מה שהחל בקישנייב, והפך לאחד ממאמני כדור המים המובילים בישראל עד שהפך גם למאמן נבחרות הבוגרים והנוער של ישראל.
את אולימפיה ר"ג הוא הקים לפני 4 שנים., ומאז הוא מגדל תחת ידיו עוד ועוד ילדים ונערים ומלמד אותם שאין גבול לרצון להתקדם ולהשתפר, שהכל אפשרי, ויחד הם יגשימו כל מטרה שיציבו לעצמם.
סלווה לונגו – עבודה קשה ללא פשרות
לונגו הוא איש עבודה אמיתי, וכך נראים גם חניכיו. הוא מאמין בעבודה, עבודה, עבודה. והם עובדים, ועובדים ועובדים. הילדים הללו שנראו לי סופר מקצוענים, הם בסה"כ ילדים שקפצו לבריכה של לונגו לפני שנה ומחצה. הם הגיעו ללא כל רקע מיוחד בספורט כדור מים ולדברי הורי הילדים, העתיד ממש לא נראה וורוד. מספרת אחת האמהות: " זה לא יאומן איזה התקדמות עשתה הקבוצה מהרגע, שסלווה החל לאמן אותם. הוא הקנה להם משמעת וערכים של ספורט, עבודה קשה ודבקות מטורפת במטרה.
בהתחלה הם הפסידו כל משחק, אבל סלווה הלך בדרך בעקבית והיסודית שלו והבטיח להם שיום אחד הם יקצרו את הפירות". לונגו האמין, ולונגו…צדק. מקבוצת ילדים מבולבלת, חסרת משמעת וחסרת כשרון, הוא הפך אותם לקבוצת כדור מים מצליחה. מקבוצה של ילדים ללא כושר גופני ,ללא ידע וללא יכולות פיזיות ונפשיות להתמודד עם הקושי – הוא הפך אותם לכאלה שהולכים עד הסוף – ל"ווינרים"!
הדרך של סלווה – עבודה = השגים
זה לא היה קל. האיש שבא מתרבות אחרת, תרבות של ערכי ספורט וכבוד לספורט, היה צריך לשנות אצל הילדים את התפיסה הכללית של מה זה להיות ספורטאי אמיתי. בתחילת הדרך הם הפסידו בכל משחק, ונאלצו להתמודד עם אכזבות וכישלונות. אך לא לאורך זמן. שיטת האימון הייחודית של לונגו, ובעיקר אישיותו הכריזמטית סחפה אותם להצלחה. מי שאימן שחיינים נכים, והצעיד אותם למדליות אולימפיות, לא נבהל מהקשיים בתחילת הדרך. הוא האמין בילדים וביכולת שלו למצות את מירב הפוטנציאל – והוא צדק.
קוצרים את הפירות
היום הקבוצה הזו עושה חיל בליגת הכדור-מים לנוער בישראל, ואף אחד לא זוכר את ההתחלה המקרטעת. המאמן עם שיטות האימון הייחודיות ותפיסת ערכי הספורט, באופן כה שונה מאיתנו ה"צברים", חולל מפנה גדול אצל הנערים הללו. הורי הילדים, שזוכרים מה היה בהתחלה, ומה יש היום, משפשפים את עיניהם בפליאה.
מי האמין שאפשר להגיע כל כך רחוק? אני מכירה מאמן אחד שחשב כך. והצליח.
